Monday, March 26, 2012

Forthcoming in April: Requiem: A Tale of Exile and Return in Hebrew

An announcement in Hebrew and an excerpt from Requiem in Hebrew (forthcoming paperback and eBook) will follow the English.

חזרה:סיפור של גלות ושיבה - קטע מהספר (שייצא לאור בעברית בחודש אפריל) לאחר הטקסט באנגלית

Recently, “The European Preparatory Committee for the Global March to Jerusalem” published the intention to organize marches to Jerusalem on March 30, 2012, coinciding with the annual commemoration of “Land Day.”

The organizers state: “We aim to make this march a turning point in the nature of the confrontation, with the occupation having to face millions of protesters and demonstrators demanding Freedom for Palestine and its capitol Jerusalem.”

Amos Harel writes in Haaretz, Monday, March 26, 2012:

IDF girds for Land Day disturbances

The army is making preparations to deal with demonstrations along Israel's borders in advance of Land Day on Friday. The day commemorates the deaths of six Israeli Arabs on March 30, 1976, in protest of Israeli government land policies.

Over the past several days, the Israel Defense Forces has finalized its instructions concerning circumstances under which soldiers can open fire along the borders and in the territories. It has also been decided that forces will be reinforced to a limited extent in some areas.

Although the IDF is prepared for relatively serious events, the current intelligence assessment in General Staff headquarters and at the Shin Bet security service is that demonstrators are organizing fairly limited activities at this point.

The current security preparations have drawn on the experience of three events last year: Nakba Day, marking the anniversary of Israel's establishment on May 15, 1948; Naksa Day, commemorating the anniversary of the outbreak of the Six-Day War; and last September's effort by the Palestinian Authority to secure recognition at the United Nations for an independent Palestinian state.

In all three cases, appropriate steps were carried out by the IDF Central Command and effective coordination was undertaken with the security forces of the Palestinian Authority to contain the situation and avoid large numbers of casualties. In the June and July incidents, however, demonstrators on the Lebanese and Syria borders were killed by the army as they attempted to storm across.

Preparations for Land Day have included readying crowd-dispersal equipment and the deployment of marksmen. In areas of the West Bank which are recognized areas of friction with the Palestinians, the so-called "skunk" devise, which sprays a particularly harsh-smelling substance at demonstrators, is being pressed into service.

Officials in the defense establishment are particularly concerned about what might occur on the Lebanese border. According to reports from Lebanon, the main demonstration is planned for the Beaufort area, north of the Israeli town of Metula. Israel recently approached the Lebanese government demanding that it help prevent demonstrators from approaching the actual border with Israel.

Israeli officials believe the Lebanese army does in fact plan to deploy in the area to head off possible bloodshed.

On the Syrian border, there are currently no signs that authorities in Damascus will be encouraging violent demonstrations, in contrast to events in May and June of last year, when Syrian President Bashar Assad's regime was behind the protests.

In the West Bank, demonstrations are anticipated at known flash points during the past several years, including around the villages of Bil'in and Na'alin near the security barrier, the Qalandiyah checkpoint north of Jerusalem and the village of Nabi Saleh west of Ramallah. A special police presence will also be deployed at the Temple Mount in Jerusalem, particularly because some protest organizers are describing the demonstration as an international march to Jerusalem. Some Fatah members are planning to take part in West Bank demonstrations.

Despite the intense attention preparations for Land Day have attracted on the Internet, there is no indication on the ground of a large-scale response to the call for protests in the West Bank or along Israel's borders. Nonetheless, a senior defense source told Haaretz: "The Palestinian Authority is looking for ways to again raise the Palestinian issue on the [world] agenda, and therefore it has an interest in protest that attracts attention on Friday."

The source also said that in the coming months other protest days are expected to be observed in the West Bank, including one in solidarity with Palestinian prisoners on April 17.

From Requiem: A Tale of Exile and Return:

Those very days in that tidy little room with the little desk where he could sit down and write after he had summoned some of his strengths and managed to rise from the bed and exorcise the apathy in which he had been stuck, he did what he always did, and started to scribble down his account of events. He looked back in bewilderment how quickly it all had unfolded. Perhaps it started a year and a half ago, on March 30, when the Arabs in Israel commemorated “Land Day.”

“Well,” he thought, “of course it started long before.” Perhaps it started around the talks in Annapolis – the impressive peace production with its open-ended declaration, followed by a year of “vigorous, ongoing and continuous negotiations,” that were ultimately no more than fruitless attempts at reconciliation. President Peres had said at the time that the alternative to Annapolis is catastrophe. Only later would it become evident how right he was, or, rather, how Annapolis and its aftermath could not prevent the inevitable catastrophe. And did not the Prime Minister at the time say, when he went off stage yet on record, that “the state of Israel is finished” if a separate Palestinian state is not created. The end was certainly on his mind, just like on everybody else’s.

Professor Shimeoni tried to organize the order of events, and he jotted down:

For a long time Palestinian President Mahmoud Abbas had threatened to resign, but yielded to American pressure to remain in office. His continuously weakened position, however, was exposed by the humiliating coup carried out by a coalition of Islamic Jihad, Hamas and groups from within his own Fatah movement. Without any resistance, they entered his Muqata compound, pointed their guns and threatened to execute him. After merely an hour or so, a document was signed, and President Abbas was allowed to leave the headquarters of the Palestinian National Authority (PNA) and the West Bank of Jordan for a safer haven. He appeared to be quite relieved from a burden far heavier than what a decent man’s shoulders can bear.

Requiem: A Tale of Exile and Return
, as well as The Hero and His Shadow: Psychopolitical Aspects of Myth and Reality in Israel (Revised Edition, 2012) can be purchased at Amazon, Barnes & Nobles, and directly from the publisher,  Fisher King Press.

עמוס הראל, הארץ, 26/3/2012

צה"ל נערך להסתערות של מפגינים על הגבולות: חודדו נהלי הפתיחה באש, חלק מהכוחות יתוגברו

צה"ל משלימים את ההיערכות לקראת צעדות המחאה המתוכננות בעולם הערבי ביום האדמה, החל ביום שישי הקרוב, אז צפויים המפגינים לצעוד לעבר גבולות ישראל. בימים האחרונים חודדו הנחיות הפתיחה באש לכוחות בגבולות ובשטחים. במטכ"ל אף הוחלט על תגבור כוחות מוגבל בחלק מהגזרות. עם זאת, אף שצה"ל נערך לתרחיש חמור יחסית, ההערכה המודיעינית כעת - המקובלת הן על אגף המודיעין במטכ"ל והן על השב"כ - היא שמדובר לעת עתה בהתארגנות בהיקף מוגבל בקרב המפגינים.

ההיערכות הצבאית מבוססת על לקחי האירועים בשלוש יוזמות המחאה הקודמות אשתקד: "יום נכבה" במאי, "יום הנכסה" ביוני וההפגנות סביב פניית הרשות הפלסטינית לאו"ם בספטמבר. בשלושת המקרים הובילה היערכות נכונה בפיקוד המרכז, יחד עם תיאום ביטחוני אפקטיבי עם מנגנוני הביטחון של הרשות, להכלה של האירועים בגדה המערבית, תוך הימנעות מגרימת נפגעים רבים. ואולם, בגבול לבנון וברמת הגולן הרגו החיילים כמה מפגינים שניסו לחדור לישראל.

במסגרת ההכנות חולקו לכוחות אמצעים לפיזור הפגנות והוצבו קלעים וצלפים. בגדה המערבית גם יוצבו בנקודות החיכוך המוכרות אמצעים כמו "בואש", המתיזים חומרים בעלי ריח חריף במיוחד על המפגינים.

במטכ"ל נערכו בימים הקרובים כמה דיוני מעקב אחר ההכנות לאירועי יום שישי. במערכת הביטחון מוטרדים בעיקר ממה שעלול להתרחש בגבול לבנון. על פי דיווחים מלבנון, ההפגנה המרכזית מתוכננת באזור הבופור, צפונית למטולה. בימים האחרונים פנתה ישראל לממשלת לבנון בדרישה למנוע התקדמות של המפגינים לאזור הגבול עצמו. בישראל מתרשמים כי צבא לבנון מתכנן להתפרס במקום כדי למנוע תקריות דמים. בגבול הסורי אין לפי שעה סימנים כי השלטונות יעודדו הפגנות אלימות. זאת, בניגוד לאירועי מאי ויוני, שם עמד משטר הנשיא, בשאר אל-אסד, מאחורי ההפגנות.
בגדה המערבית צפויות הפגנות במוקדי החיכוך המוכרים מהשנים האחרונות, בהם אזור הכפרים בילעין ונעלין שליד גדר ההפרדה, מחסום קלנדיה מצפון לירושלים והכפר נבי סלאח ממערב לרמאללה. גם באזור הר הבית תהיה היערכות משטרתית מיוחדת, בעיקר משום שהמחאה מתוארת על ידי מארגניה כ"צעדה בינלאומית לירושלים". גורמים בפתח נוטלים חלק בארגון חלק מההפגנות בגדה. עם זאת, למרות העיסוק האינטנסיבי בהכנות באתרי אינטרנט שונים, אין כעת סימנים בשטח להיענות גדולה, בגדה או בגבולות ולכן מעריכים בישראל כי לא יהיו הפגנות גדולות במיוחד בסוף השבוע. גורם ביטחוני בכיר אמר ל"הארץ" כי "הרשות הפלסטינית מחפשת דרכים להעלות מחדש את הנושא הפלסטיני על סדר היום ולכן יש לה עניין במחאה שתעורר תשומת לב ביום שישי". הוא הזכיר כי בחודשיים הקרובים צפויים ימי מחאה נוספים בשטחים, בהם יום הזדהות עם האסירים הפלסטינים ב-17 באפריל.

מתוך חזרה: סיפור של גלות ושיבה (ע' 25)

בעצם אותם ימים, באותו חדר קטן ונקי, ליד שולחן הכתיבה הקטן שעליו יכול היה לכתוב לאחר שאגר כוחות והצליח לקום מהמיטה ולגרש את שדי האפטיה והכניעה, הוא עשה את מה שתמיד נהג לעשות, והחל לשרבט על הנייר את סיפור האירועים. הוא הביט אחורה בתדהמה כשראה באיזו מהירות הכול התפתח. אולי זה התחיל לפני שנה וחצי, ב-30 במרס, ביום האדמה.
"טוב", חשב, "זה התחיל כמובן הרבה קודם". אולי סביב שיחות אנאפוליס – הפקת השלום המרשימה עם ההצהרות הלא מחייבות, שאחריהן באה שנה של "משא ומתן רציני ומתמשך", שבסופו של דבר התברר כלא יותר מאשר ניסיונות פיוס עקרים. הנשיא פרס אמר בזמנו שהחלופה לאנאפוליס היא קטסטרופה. רק מאוחר יותר התברר כמה הוא צדק, או איך ועידת אנאפוליס ומה שקרה אחריה לא יכלו למנוע את הקטסטרופה הבלתי נמנעת. והאם ראש הממשלה לא אמר באותו זמן, מאחורי הקלעים אך לציטוט, שאם לא תקום מדינה פלסטינית "זה סופה של מדינת ישראל"? הוא בוודאי חשב על הסוף, בדיוק כמו שכל אחד אחר חשב.

פרופסור שמעוני ניסה לארגן את סדר האירועים, ושרבט:

הנשיא הפלסטיני איים להתפטר במשך זמן רב, אך נענה ללחץ האמריקאי להישאר בתפקידו. אך מעמדו ההולך ונחלש נחשף באמצעות ההפיכה המשפילה שבוצעה בידי קואליציה של הג'יהאד האסלאמי, החמאס וקבוצות מתוך תנועת הפתח עצמה. ללא כל התנגדות הם נכנסו למוקטעה ברמאללה, כיוונו לעברו את רוביהם ואיימו להוציאו להורג. כעבור כשעה נחתם מסמך, והנשיא הורשה לעזוב את משרדי הרשות הפלסטינית ואת הגדה המערבית למקום מקלט בטוח. הוא נראה כמי שהוקל לו לאחר שמשא כבד מאוד הורד מעל כתפיו.

חזרה מחזיר אותנו לנושא נצחי, דו שיח עם הנפש; והרי אנחנו יודעים היטב מה קורה כשמשוחחים עם הנפש – אנחנו משתנים, התודעה מתרחבת, הבלתי אפשרי נהיה אפשרי, וכבר לא חייבים ללכת בדרך הקטלנית של האבות הקדמונים.

חזרה היא סיפור דמיוני על תרחיש שמתרחש בראשם של ישראלים רבים, על הרהורים קיומיים ופחדים אפוקליפטיים – ויחד עם זאת, על התקווה והמחויבות שעולים מתהום הפחד. הסיפור אומנם מתרחש בארץ בזמן כלשהו בהווה, אך הוא קושר אותנו לנצחיות ההיסטוריה על ידי שילוב מארג של דיונים עם קפקא והיינה, וכך מקבל משמעות אוניברסלית.

אראל שליט, פסיכואנליטיקאי יונגיאני, יו"ר לשעבר של החברה הישראלית לפסיכולוגיה אנליטית. הוא מיסד ומנהל התוכנית לפסיכותרפיה יונגיאנית בבר אילן, וניהל בעבר את היחידה הקהילתית לבריאות הנפש ע"ש דודסון, של שלוותה.

הוא חיבר ספרים רבים שיצאו לאור בעברית, באנגלית ובשפות אחרות, ביניהם הגיבור וצלו: היבטים פסיכופוליטיים של מיתוס ומציאות בישראל, The Cycle of Life ו- Enemy, Cripple & Beggar.

ד"ר שליט מרצה במכונים, באוניברסיטאות ובבמות תרבות בארץ, באירופה ובארה"ב
פרטים נוספים בקרוב